האתגר הראשון הוא שמכונות כמעט חכמות מספיק כדי להחליף אותנו, בני האדם, בכל תחום. זה לא רק עובדי המפעלים ושחקני השחמט שצריכים לדאוג – גם אמנים, מוזיקאים, סופרים, עורכי דין, מנתחים, ואפילו אנשים בתפקידים כמו תפעול תאי אגרה עשויים להיתקל בסיכון. יצירת אמנות בעזרת אינטליגנציה מלאכותית היא הגלגול החדש של ההתפתחות הזו, והיא לא תופעה חדשה במיוחד. יש אפילו מונח לשם זה: "ייחוד אינטליגנציה מלאכותית", שהוא מפחיד בדיוק כפי שניתן לצפות. מה שאני מבין על ייחוד זה, זהו רעיון שעדיין נמצא בשלב התהוות, שמדבר על הרגע שבו מכונות הופכות ליותר חכמות מאיתנו. יש חברה שמנסה לאמוד את מועד הגעת הייחוד על ידי מדידה של דיוק תרגום השפות שנעשה על ידי אינטליגנציה מלאכותית, וטוענת שהיא מצמצמת את הפער במהירות בין תרגום אנושי לבין תרגום מכונה. הם מציינים שיש לנו בערך שבע שנים עד שמכונה תוכל לתרגם דיבור בצורה קרובה לזו של מתרגם אנושי. אז אולי יש לנו עדיין זמן להתעלם מהמציאות ולדמיין שדברים כמו גוגל, אלגוריתמים, ונתונים גדולים, שמעורבים בחיינו ויודעים אותנו טוב יותר ממה שאנחנו מכירים את עצמנו, לא קיימים. אבל בואו נהיה כנים.
בהתחלה, הרעיון של רובוטים אוטונומיים הרגיש לי בדיוני מאוד, רחוק ושולי. אך עם הזמן, הפחד הקטן שנטמע בי הלך ותפח. שנתיים לאחר מכן, יצא סרט בשם A.I. שעסק ברובוט שנפגע מברק שגרם לו לפתח רגשות. הסרט היה מרגש וקליל, עם דמויות רובוטיות חמודות שכביכול אינן מזיקות. אך תוך כדי, הסרט הציב שאלה קשה – מה אם אותם רובוטים ידרשו גם הם זכות לחיים? הסרט הזה, כמו גם פחדים אחרים, העלו את השאלות הללו בצורה חדה יותר. והיום, אנחנו כבר כאן. דמיינו סצנה כמו זו, שבה דמותה של קיאנו ריבס קשורה למכונה, והגוף והנפש שלו הם רק חלק ממערכת קולקטיבית של רובוטים – אותה סצנה רודפת אותי עד היום.
אני לא פה כדי להטיל ספק בטכנולוגיה. אחרי הכל, אני כותב עליה למחייתי. טכנולוגיה מאפשרת לחברות להתרחב ולגדול – ולמדתי הרבה מהניסיון הזה. השיעור החשוב ביותר שלמדתי הוא שזו הדרך בה העולם משתנה, גם אם לא תמיד היה לי רצון אישי בשינוי הזה. כל חוויית ההמתנה והסבלנות הזו – כשאתה מחכה לתוצאה, זה יכול להיות קשה ומלא חרדה. אתה לא יכול פשוט לפרוץ ולדרוש תוצאה מיידית, עליך להמתין עד שהדברים יקרו. ובסופו של דבר, כשאתה מקבל את התוצאה, הסבלנות משתלמת. הרבה מהשיעורים האלה קיבלתי מאנשים שבאו ללוות אותי בחיי.