היום, עם קפה שהוכן מ פולי ערביקה טריים, שבן דוד רחוק שלי נתן לי בנדיבות מהיבול האחרון שלו, אני יושב עם כוס קפה חמים. הארומה המדהימה ממלאת את המטבח שלי, ואני מכין את סיר המוקה המוכר והאהוב שלי על הכיריים. אך למרות שאני נהנה מהקפה, פולי ערביקה אינם הבחירה הראשונה שלי. אני תמיד מעדיף את הטעם העמוק והמריר של פולי רובוסטה, שמרגיע אותי עם טעם עשיר שאני לא יכול להפסיק לאהוב.
פולי ערביקה כמעט לא נמצאים בשימוש אצלי, ולכן מצאתי את עצמי עם מדף עמוס בפולי ערביקה שאותם אני צריך להיפטר. אני מוצא שהטעם החמצמץ של העריקה משתלט מדי, ולעיתים אני מוצא את עצמי מוסיף סוכר כדי לשפר את הטעם, תהליך שאני מעדיף להימנע ממנו.
ומעבר לקפה, ישנם מאבקים גדולים יותר בעולם. כשממשלה ואנשים עושים מאמצים להבטיח שגשוג ופריחה, ישנם עדיין אתגרים גדולים כמו נישואי ילדים והתעללות בהם, שמעכבים את ההתפתחות של אומות. נישואי ילדים פוגעים בעתידם של ילדים, במיוחד בנות, שנאלצות לעיתים להסתגל למציאות קשה שבה הן חייות במשפחות זרות, ללא אפשרות להרגיש חופשיות. הפגיעה הזו לא רק עוצרת את ההתפתחות האישית שלהן, אלא גם מעכבת את הצמיחה של המדינה כולה. יש לנקוט בצעדים ברורים כדי להעלות את המודעות ולמנוע את התופעה הזו מהמערכת החברתית.